פרק י"ג מציג בפנינו את עצת דוד להעלות את ארון הברית לירושלים: "וַיִּוָּעַץ דָּוִיד עִם שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת לְכָל נָגִיד" (דברי הימים א י"ג, א). מבאר לנו רש"י מה הרקע לדברים: "שאמר להם דוד: כבר עסקתם בתקנתכם - להיות לכם מלך להושיע לכם, ועתה תעסקו בכבוד אלוהים". כלומר, דוד אומר לשרי האלפים והמאות שעד כה הם עסקו בפוליטיקה (בהמלכתו), וכעת הגיעה השעה לעסוק בכבוד אלוהים. והכתוב מתאר כיצד דוד עושה כן: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכֹל קְהַל יִשְׂרָאֵל: אִם עֲלֵיכֶם טוֹב וּמִן ה' אֱלֹהֵינוּ, נִפְרְצָה נִשְׁלְחָה עַל אַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִים בְּכֹל אַרְצוֹת יִשְׂרָאֵל וְעִמָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם בְּעָרֵי מִגְרְשֵׁיהֶם וְיִקָּבְצוּ אֵלֵינוּ, וְנָסֵבָּה אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל" (שם, ב-ג). רש"י מבאר: "נפרצה נשלחה - נפרצה אותה גדר שהיתה גדורה עד עתה שלא דרש שום אדם לאלוהים, ונשלחה על אחינו הנשארים משום כבוד הארון". יש כאן האשמה חריפה בפיו של דוד: אף אחד לפניו (כולל שאול) לא דרש את כבוד אלוהים. הפריצה היא מוטיב מוביל בבית דוד: דוד המלך מגיע מבית פרץ (בנו של יהודה) שפרץ את דרכו החוצה בעת הלידה: "וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ? וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ" (בראשית ל"ח, כט). כמו כן, על המלך נאמר בתלמוד: "מלך פורץ לעשות לו דרך ואין ממחים בידו" (בבא בתרא צט:). אך הפריצה הזו לא מתאימה לכל מקום; למען האמת, נראה כי אווירת הפריצה לא מתאימה לסיפור העלאת הארון לעיר דוד - שהרי כאשר עוסקים בקודש צריך להיכנס ברגש, כמו שנאמר: "בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" (תהילים נ"ה, טו). למעשה, אפשר לומר כי האווירה הזו של הפריצה ושל שבירת הגבולות שנזרעה כאן על ידי דוד, היא שבסופו של דבר הביאה את הנפילה של סוף הפרק שלנו על ידי עֻזָּא. את הדברים הללו ניתן לדייק מהנאמר בסוף הפרק: "וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן כִּידֹן, וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת הָאָרוֹן כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר. וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן, וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים. וַיִּחַר לְדָוִיד כִּי פָרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברי הימים א י"ג, ט-יא). דוד רואה המצב ומבין שהפרצה שהוא פרץ לא היתה במקומה ולכן הוא סותם את הפרצה על ידי שהוא עוצר את תהליך העלאת הארון ומשאיר אותו בבית עובד אדום הגיתי במשך שלושה חדשים. בפרק י"ד, דוד יידע כיצד להעלות את הארון באופן הנכון.
top of page
לעילוי נשמת זיוה חסיבה בת אסתר ז"ל
פוסטים קשורים
הצג הכולעל הפרוכת בבית הכנסת בקיבוץ "שדה אליהו" שבעמק המעיינות כתוב בגדול: "רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ" (דברי הימים כ"ט, יז). פסוק זה...
בפרק כ"ח, דוד מקהיל את כל ישראל ומבקש מהם להמשיך במצוות ה'. לאחר מכן הוא נותן תוכחת מוסר ודברי עידוד לשלמה בנו אודות בניין המקדש, כמו גם...
בפרק כ"ז, אחר שסיימנו למנות את שמות ראשי המחלקות המשרתים את המלך מדי חדש בחדשו ומנינו את שמות השרים של כל שבט ושבט ואת השרים הממונים על...
bottom of page
Comentários