פרק י': לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו

פרק י' פותח במשל: "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ, יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט" (קהלת י', א) – כשם שזבוב קטן יכול להבאיש ולהתסיס חבית שלימה של שמן ריחני, כך סכלות מועטת יכולה לפגום בחכמה וכבוד רבים. לכן, על האדם לעמוד על מקומו: "לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (שם, ב). כדי להבין את הדברים, נעיין בדרשת חכמים בגמרא (ברכות סא.): "אמר רב: יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שנאמר: "זבובי מות יבאיש, יביע שמן רוקח"". כלומר, כשם שהזבובים המתים מסריחים ומבעבעים שמן ריחני טוב, כך היצר הרע מקלקל את האדם הטוב. ועוד נאמר שם: "תנו רבנן: שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה, ומסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו, שנאמר: לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו". החכם מטה את ליבו לצד ימין, והכסיל מטה את ליבו לשמאל. הבן איש חי אומר שמאחר והלב נמצא בצד שמאל של הגוף, כי "יצר לב האדם רע מנעוריו", אם כן לחכם יש מלאכה גדולה ועליו להטות את הלב לצד המנוגד לטבעו. לעומת זאת, הכסיל לא צריך להתאמץ כדי להשאר במצבו – הוא פשוט לא מפריע ליצר הרע ומותיר את ליבו לנטות לצד שמאל. עוד אומר הבן איש חי כי יצר הרע נמשל לזבוב מפני שאין אדם שניצל מהטרדתו של הזבוב, כולם שווים לפניו – קטן כגדול, רשע כצדיק, כסיל כחכם.

אמרו הדרשנים: אם נכתוב את אותיות הא"ב מימין לשמאל, נראה שלפני האות ל' מופיעה האות כ', ולפני האות ב' מופיעה האות א'. יחד הן: "אך", רק. לב החכם נמצא באותיות "אך", הוא מסתפק בחלקו ולא מתאווה ליותר מכך. לעומת זאת, לשמאל האותיות "לב" נמצאות האותיות "גם". הכסיל מתאווה לכל מראה עיניו, והוא רוצה להוסיף עוד ועוד על שיש לו, ליבו משמש למשכן התאווה במקום למשכן החכמה. ועוד אמרו הדרשנים כלפי האדם הלומד בספר וקורא דף אחרי דף שכאשר הוא מגיע לחצי הספר, יש מי שיביט על כמות העמודים שנשארה לו ללמוד, יתייאש ויפסיק מללמוד. זהו הכסיל. לעומתו, החכם יסתכל לצד ימין של הספר ויראה כמה עמודים כבר למד, יתעודד וימשיך בלימודו. כך ש"לב חכם לימינו" – לתקווה, "ולב כסיל לשמאלו" - לייאוש.