פרק כ"ב: אחזיהו ועתליה

בפרק כ"ב מתוארת התדרדרות מוסרית נוספת של מלכות בית דוד. אחזיהו בן יהורם ממשיך את דרכו של אביו, וגם הוא נועץ באימו עתליה בת אחאב ועושה הרע בעיני ה': "גַּם הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב, כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב כִּי הֵמָּה הָיוּ לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ" (דברי הימים ב כ"ב, ב). אחזיהו נוהג כבית אחאב בהנהגתו הפרטית ובהנהגתו הציבורית. למעשה, בפרקים כ"א-כ"ב הנהגת מלכות אחאב ומשפחתו משתלטת על מלכות יהודה - וכולם משלמים על כך בנפשותיהם.

אחזיהו מצא את מותו כאשר הוא מתחבר ליהורם גיסו (בנו של אחאב) ויוצא להלחם עימו ברמות גלעד. הָרַמִּים (ארמים) מכים את יהורם, וכאשר יורד אחזיהו לבקר את יהורם החולה, יוצא לקראתו יהוא בן נמשי שנמשח על ידי תלמיד אלישע בן שפט שמכה את אחזיהו והורג אותו. יהורם גם הוא מת ממכתו, אך אותו לא קברו אלא זרקוהו בחלקת יזרעאל (בכרם נבות היזרעאלי). לעומת זאת, את אחזיהו שלחו לקבורה - "כִּי אָמְרוּ בֶּן יְהוֹשָׁפָט הוּא אֲשֶׁר דָּרַשׁ אֶת ה' בְּכָל לְבָבוֹ" (שם, ט). הנביא מעיד כי אחזיהו לא משאיר אחריו שום יורש עצר הראוי למלוך אחריו: "וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה" (שם). במלכים ב', הנביא מביא לנו את סיבת הדבר - שכל אחיו של אחזיהו נהרגו על ידי יהוא בן נמשי.

לאחר מות אחזיהו, קמה עתליהו קמה והשתלטה על המלוכה בעצמה: "וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ, וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה" (שם, י). ותדבר - מלשון הדברה; עתליה קמה והרגה את כל נכדיה בסמים ארסיים. כנגדה, קמה אשה צדקת - יהושבעת בת יהורם - ומצילה את יואש - אחד מן הנכדים: "וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים, וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַתַּסְתִּירֵהוּ יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן כִּי הִיא הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ, וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ" (שם, יא-יב). יהושבעת מתוארת כאן כ"אשת יהוידע הכהן", רוצה לומר: היא לא הושפעה מן הרעה שאפפה את בית עתליה. היא ובעלה מצילים את יואש ומסתירים אותו במשך שש שנים. על כך אמרו חכמים (סנהדרין צה:): "אלמלא לא נשתייר אביתר לאחימלך בן אחיטוב, לא נשתייר מזרעו של אחימלך שריד ופליט". המדובר הוא על התקופה בה רדף שאול אחר דוד, כשדוד המלך ברח אל נוב עיר הכהנים, אחימלך נתן לו ולאנשיו לאכול, דואג האדומי ראה זאת ואמר לשאול שנוב עיר הכהנים מרדו בו. שאול בחמתו ציווה להרוג את כל הכהנים שבעיר, ורק אביתר הכהן (בנו של אחימלך) שרד. כנגד זאת, עשה הקב"ה מידה כנגד מידה שמונה דורות אחר כך - כאשר זרע בית דוד היה בסכנת כיליון ובסופו של דבר הותיר שריד אחד בדמות יואש. נוסף על כך, למעשה דוד ניצל מחרפת רעב על ידי אחימלך הכהן, ואף יואש ניצל ממיתה לחיים על ידי יהוידע הכהן ואשתו. דבר זה בא לרמוז על כך שמלכות בית דוד זקוקה לאספקה של חיים על ידי הכהונה, על ידי אנשים העסוקים בקודש.