top of page

פרק צ"ו: שיר חדש

פרק צ"ו פותח בשלושה ציוויי שירה: "שִׁירוּ לה' שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ, שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ" (תהילים צ"ו, א-ב). הציווי הראשון הוא על שיר חדש, השני על כך שהמבצעים הם "כל הארץ" – העולם כולו, והשלישי מדבר על תוכן השיר. פעם, שאלני תלמיד חכמים חשוב: איך כבודו יושב, שר ומתפלל עם אנשים מוסלמים? השבתי לו מתוך פרקנו, שבו נאמר: "שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ" (שם, א). בספר תהילים, רעיון זה חוזר על עצמו מספר פעמים.


ניתן לראות בפסוקים אלו שלושה שירים. במדרש נאמר כי שלושה שירים אלו הם כנגד שלושת התפילות שישראל מקלסין לקב"ה. כמדומני שכוונת המדרש היא שכל אימת שהעולם אינו שותף אתנו בשירה העולמית לה' – אנו מוציאים אותו ידי חובה על ידי שלוש תפילותינו. הבה נראה איזה שיר נאמר כנגד איזו תפילה: "שִׁירוּ לה' שִׁיר חָדָשׁ" – זו תפילת שחרית הנאמרת בזמן התחדשותו של העולם והיום, כאשר הכל מתחיל מחדש, ואנו מהללים בה את הקב"ה על כך שהוא "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". "שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ" – כנגד תפילת מנחה. בלשון המדרש: "שכל באי העולם ראו ביום את השמש ואת המאורות". כלומר, החיים הארציים רוחשים ומתעוררים באור היום, ובסוף היום מגיעה שעת הסיכום – בתפילת המנחה. "שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ" – כנגד תפילת ערבית, ובלשון המדרש: "שהן מברכין להקב"ה שהוא מעריב ערבים". כמו כן, תפילת ערבית פותחת באמירת "ברכו את ה' המבורך".


נשים לב כי בשיר הראשון נאמר: "שִׁירוּ לה' שִׁיר חָדָשׁ" ולא "שירה חדשה", ועל כך אמרו חכמים במדרש: "כל השירות שנאמרו בעולם - לשון נקבות, מה נקבה הזו מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת, כך הן הצרות – באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבה. לעתיד לבוא - אין עוד צרות בו, שנאמר: כי נשכחו הצרות הראשונות, וכתוב: ששון ושמחה ישיגו, באותה שעה אומרים "שיר" – לשון זכר, שנאמר: שירו לה' שיר חדש". וכך גם אומרים בעלי התוספות (פסחים קטז:) שבסוף חלק ה"מגיד" בהגדה של פסח, אנו חותמים ומברכים: "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו, ברוך אתה ה' גאל ישראל". אנו רוצים להגיע, יחד עם העולם כולו, למדרגת "שיר חדש" – שיר שלא משרשר אחריו צרות נוספות שמהן נצטרך להיוושע. יהיה זה השיר האחרון המביא לידי ביטוי את הכרת התודה של העולם כולו לקב"ה.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק ק"נ: כל הנשמה תהלל יה הללויה

אנו מסיימים את ספר תהילים במילים: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" (תהילים ק"נ, ו). נביא ארבעה פירושים המסבירים מדוע פסוק...

פרק קמ"ט: וחרב פיפיות בידם

במזמור קמ"ט אנו פוגשים בפעם האחרונה את החסידים בספר תהילים. המזמור פותח בחסידים ומסיים בחסידים: "הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ...

פרק קמ"ח: נשגב שמו לבדו

מזמור קמ"ח מתאר את השירה הגדולה של כל המציאות, ההויה כולה אומרת שירה. המקובלים חוזרים על כך פעמים רבות, וביניהם הרב קוק בכתביו. אין דבר...

Comments


bottom of page